הבנתי מתשובת ההסתדרות שהנתבים לא הכניסו את האונייה בלילה מפחד שייווצרו ניצוצות במגע של הפינים החשופים וגוף האונייה, אבל היו מוכנים להכניס אותה ביום.

אני חולק על המטען מבחינה ערכית. לחיבור יבשתי בין המפרץ הערבי לים התיכון (רכבת כביש וצינורות) יש הגיון רב הן להובלת מטענים ונוסעים (2,500 ק"מ במקום 4,000) ויצירת מרכזים לוגיסטיים בשני הצדדים.

הן לפיתוח הסביבתי של מדבריות חצי האי הערבי. האם המודל הכלכלי יעבוד? אינני יודע, זה דורש בחינה מעמיקה ביותר.

לידיעת העו"ד: צודקים הנתבים, הבעיה לא הרציף הבעיה היא בטיחות. לידיעתך הפנדרים הבולמים תפקידם לרכך את נגיעת האונייה ברציף ולמנוע נזק לדופן ונכון שגם לרציף.

היכן כתוב שהנתב הוא הגורם היחידי שקובע לנושא בטיחות הרציף?

מירי רקב, פופוליסטית שאין לה שום קבלות על עשייה. רק טובתה האישית לנגד עיניה (הנוסעת המתמידה בשביל כלום)

הבעיה החמורה הזו מתפתחת גם בישראל. היא מטופלת בעדיפות גבוהה על ידי חנ"י, מועצת המובילים, הנמלים ולשכת הספנות.

היכן שלא יהיה שמו של מקדשי מצויין לרעה. עוד לא הביא משהו חיובי לנמל. מקדשי: מדוע אתה נאחז בקרנות המזבח?

מה אמרו לכם? לא יהיה בירור/שימוע כנדרש. הנהלת חברת תעבורה ימית חיפה עושה הצגה אבל בפועל תמסמס את הנושא.

המנכל ווטרו הוא נמושה, חסר יכולת ניהולית אבל חושב שהוא מנהל גדול. כולם יודעים מה הוא שווה.

הנהלת נמל אשדוד עובדת בעיניים על כולם. מה שהם הציגו זה לא בדיוק תוספת כח אדם בקו המים למרות שזה מה שצריך.

השירות ללקוחות של חטיבת המטענים במיוחד בנושא הובלת מכולות ירוד!

מה שהיה שם זה ביזיון ובושה שהשניים האלה מייצגים ציבור, מקללים את מישל (שקיבל את מירב הקולות) אחרי כל מה שהוא עושה ועשה למען העובדים!

אם מישל לא הגיב להם אחרי כל הקללות האלה הוא בטוח מתכנן משהו.

בתי המלאכה בנמל אחראים לתחזוקה. על פי ההסכם, התחזוקה של מסוע הגרעינים לרבות מתקני הפריקה ברציף 21 תתבצע על יד עובדי בתי מלאכה.

נדמה שהנושא כבר נטחן עד דק. המכשול להצלחה תמיד היה בקצוות - בנמלים ובמפעלים.

מירי רקב סתם פופוליסטית, הצהרות והצהרות ובשורה התחתונה כישלון מהדהד בכל מה שהיא נוגעת.