נמל חיפה מתנהל בבריונות: מצד אחד סוגר את שעריו למכולות ריקות ומצד שני ממלא את הנמל במכוניות שמהוות סכנה בזמנים אלה וחונות בכל מקום אפשרי.

הנמל צריך להורות על הוצאת המכוניות, לחייב בתעריף אחסנה מלא- אבל לנמל חשוב יותר לנפח את כיסיו מאשר לתת שירות.

בואו נשים דברים על דיוקם:

האוניות של צים בבעלות, אלו האוניות המגיעות גם לנמלי ישראל אלו אוניות טובות, מרביתן חדישות, ואני לא מבין מדוע כותבים שהן גרוטאות ובדרך לגריטה? ההיפך הוא הנכון.

צים ו-MSC שמרו ושומרות על רציפות הגעות לנמלי ישראל בכול עת, גם בימי מלחמה, וגם כמובן בימי רגיעה.

מה שהמדינה עושה לצים זה פשוט פשע. צים היא חברה שהוקמה בכספי שילומים של גרמניה לניצולי שואה, לכן החברה שייכת לציבור ולא למדינה.

ל ד.: ממליץ שתלך לעשות שיעורי בית. אם העסקה לא היתה חוקית לא היו עושים אותה.

העובדים לא מסוגלים לבטל את העסקה, הם אמורים לעשות את המיטב עבור צים ישראל החדשה וגם עבור האפאג

מה שלא חוקי זאת עיסקת המכירה!

צעדי העובדים חוקיים למהדרין. ומתונים מאוד. על איזו חברה הם אמורים להגן, על האפאג? קשה להבין את ההתנגדות האוטומטית הזאת לכל סוג של פעולה ארגונית.

השמיים נופלים, יורקים עליהם והם אמורים לעבוד עם מטריות?

תתחילי במפגע הבטיחותי סביבתי של המכוניות שחונות בנמל. מכוניות הן פצצה מטקטקת (במיוחד בימים אלה) לא רק שהן מפגע בטיחותי, הן גם מפגע תפעולי.

לא בטוח שצעדי הוועד הם חוקיים. זאת פגיעה ישירה בחברה, לקוחות כבר עברו למתחרים וכל יום הזרם מתגבר.

אין מה לעשות, המציאות היא כזאת ובסופו של דבר לא יעזור לעובדים. מי שיכול שימצא לעצמו עבודה אחרת.

תמיד הייתה המחלקה הכי חלשה ועלובה של הנמל.

לא משנה כמה כסף העובדים קיבלו, כמה הסכמי עבודה, הם פשוט לא עובדים, כשהם עובדים רמת התחזוקה ברצפה.

תשאלו את המהנדסים שעבדו שם, על מה קורה לכלים המכניים שנכנסים לתיקונים/טיפולים, מקבלים טיפול גרוע וכך כלים נתקעים.

זו המחלקה הראשונה שהנמל חייב להפריט.

אחד הדברים המציקים לי הוא שאינו יכול לבחור את חברת המשלוחים בעת הקנייה. יש כאן הגבל עסקי. אם היתה לצרכנים  בחירה היה מיון טבעי של הטובים.

עובדי בתי מלאה קיבלו ב-5 השנים האחרונות עשרות תקנים של חשמלאים ומכונאים והסכם שכר חדש ששידרג את שכרם בעוד תוספת של אלפי שקלים לכל עובד/

אלt שהחזירות גוברת על ההגיון והוועד סוחט את ההנהלה ע"י השבתת מנופים וכילים תפעוליים בטענה מצחיקה של חוסר כ"א.

לדעתי המהלך יצליח כיוון שיש בנמל מנכ"ל פרווה שמחפש שקט תעשייתי ועל שקט משלמים ולכן בזמן הקרוב בתי מלאכה שוב יקבלו הסכם שכר חדש שישדרג את שכרם בעוד אלפי שקלים ובעוד שנתיים נשוב לסרט הזה שוב.

למה שנמל אשדוד יגיב? למה שיתנצל? למה שהכשל הזה ימשך?

מי לוקח אחריות (הצחקתם אותי)? סמנכ"ל ציוד והמנכ"ל - הביתה!!

לנתב הוותיק: ממליץ לך להסתכל בראי: הרי אתם הנתבים מערימים קשיים לניתוב כפול בנמלים, אתם הנתבים שהערמתם קשיים להכשיר נתבים ובכלל זה רבי חובלים של נמל שלא היו נתבים.

ראו את היחס שאתם נותנים לרב החובל נמל חיפה שאינו נתב, ראו איך אתם חותכים פינות בהפסקות שלכם (לרעת הלקוח),

איך אתם מפרים את התור התפעולי, איך אתם מתיחסים לרבי חובלים של אוניות ש"טון הדיבור" שלהם לא מוצא חן בעיניכם

בכל נמל בסדר גודל של חיפה אשדוד בין הגדולים בים התיכון יש מינימום 15 נתבים. בחיפה ובאשדוד במשך שנים התנהלו עם 6 7 נתבים.

הנהלות הנמל העדיפו משיקולים כלכלים לא לקלוט נתבים העדיפו לשלם שעות נוספות לנתבים.

בשנים הקרובות בגלל חיסול הצי יצטרכו לקלוט נתבים מחו"ל.

ניתוב האוניות בנמלי ישראל, שהם נמלים פתוחים לתנאי מזג האוויר, מאוד מסוכן לתמרן האוניות בחורף ובעיקר אוניות בסדר גודל של 400 מטר.

באנגליה מתמרנים אוניות מסוג זה 2 נתבים ויש נתבים אצלם שלא מסכימים בשום מקרה או תוספת לתמרן אוניות בסדר גודל כזה.

שם יש מספיק נתבים במשמרת לא כמו באשדוד ובחיפה. היו מספר תאונות בנמל סאותהמפטון של אוניות שעלו על שרטון.

לסיכום ניתוב אוניות עבודה מסוכנת לנתב הרבה תאונות של מות נתבים בעולם בעת עליה ירידה מהאוניות.

הרבה שעות עבודה שבועיות בגלל מחסור בנתבים.

כמו כן מספר הנתבים באשדוד ובחיפה לא השתנה גם לאחר שהוסיפו נמלים חדשים, נמל הדרום בחיפה ונמל המפרץ בחיפה שזה עוד תנועות ותחמרונים.

הסבר? משרד התחבורה על העומדת בראשו עוסק אך ורק בפריימריז. מועצת הכאילו- יו"ר השום כלום ושאר אוכלי החינם אף אחד לא רוצה לפתור את הבעיה

וכי למה? אם תפתר הבעיה, מה הם יעשו? מי יצטרך אותם? איזה כותרות הם יקבלו? זה יותר מדי לאבד, אז שומרים על המצב, "שיהיה ממה להתפרנס"

השתן של הנתבים עולה להם למוח. חבורה של יהירים שרק חושבת על הכיס, העובדה שהמדינה נתנה לחב תעבורה ימית להיות מונופול רק גרמה לנתבים לחשוב שהם הסגנים של אלוהים ומותר להם לעשות כל העולה על רוחם.

אם זכרוני אינו מטעני, היה מהלך דומה במספנות ישראל בסוף שנות ה-60 במאה הקודמת. אז העובדים לא נתנו למנכ"ל דאז, ישראל ליברטובסקי לצאת מהמשרדים.

יכולת שיתופי פעולה בין חברות ספנות לבין עצמן נעלמה כמעט כליל. נשארת אפשרות הרכישה והמיזוג על מנת לאפשר תפעול סביר ויעיל של שירותי הספנות למעשה אין הבדל מהותי בשירותים שחברות הספנות מספקות וכנראה גם לא במחיר ולכן יש צורך בשיתופי פעולה על מנת להסדיר את אופי השירות.

כיוון שהאופציה הזו נלקחה מהחברות באדיבות הרגולטורים של אירופה, לא נשארות הרבה אפשרויות להסדרה הזו אלא מיזוגים ורכישות.

בסופו של דבר יהיו מעט מאוד חברות גלובליות 3 או 4 וגם זאת בגלל שיקולי אגו ויוהרה ולחברות האחרות יישארו רק שירותי ספנות אזוריים.