כאשר טיל נופל בקרבת שדה התעופה או אפילו רחוק ממנו, מרבית חברות התעופה מבטלות את הגעתן לישראל. הסיבה העיקרית היא צוותי האוויר והוועדים שלהם שמסרבים להסתכן וכן הפחד מפגיעה במטוס על כל נוסעיו והתביעות שינבעו מכך.
הבעיה הזאת לא קיימת באוניות. מרבית בעלי האוניות המשיכו לבוא לישראל, גם לחיפה! וגם כאשר חיזבאללה ירה עשרות ומאות טילים, לא היה מחסור באוניות מכל הסוגים שהגיעו לארץ/
בעל האונייה שילם extra war risk מרגע שנכנס למים הטריטוריאליים של ישראל, שילם לצוות משכורת כפולה ולקח דמי חכירה או מחיר לטון/מכולה ב 30-40% יותר מימים רגילים וכולם מרוצים.
בעל האונייה, חברות הביטוח והצוותים (שאין להם וועד ואף אחד לא שואל אותם בכלל). מר דש כותב, "הפתרון הבטוח היחיד הוא ספנות ישראלית- אוניות וכח אדם".
ואני שואל את הכותב על כמה אוניות מדובר? איזה סוג אוניות? באיזה קווים יעבדו? מי יאייש את האוניות האלה על איזה השקעה מדובר פה?
הספנות היום היא של העולם השלישי וכמו שתעשיית הטקסטיל, הפלדה ועוד נגמרו פה, צריך להפנים, עם כל הצער שבדבר, שגם תעשיית הספנות המפוארת שהייתה בישראל, עבר זמנה.
בשנות השישים/שבעים היו 175 אוניות בדגל ישראל ו-3,500 ימאים ישראלים. הימאים ראו עולם, המקצוע היה מכובד והמשכורות גבוהות פי כמה מהמשכורות בחוף.
היום הצעירים משתחררים מהצבא ורואים עולם יותר מהימאים, המשכורות בחוף גבוהות יותר מאשר בים והמקצוע כבר לא מכובד כשהיה, וחבל מאוד.
