שמח לחזור ולעדכן בחדשות הענף.

לגבי תאריך היצור של הרכב, מופיע על התווית עם פרטי הרכב VIN, מציע לצלם ולשאול את הבינה המלאכותית

המסקנה העיקרית העולה מהסקירה היא שהנעה גרעינית ימית היא אמנם טכנולוגיה בשלה, מוכחת ומנוסה מאוד בתחום הצבאי ובשוברות קרח, אך כניסתה לצי הסוחר המסחרי תלויה בפתרון מחסומים שאינם הנדסיים.

הטכנולוגיה מציעה יתרון תחרותי מובהק: הפלגה מהירה לטווחים עצומים ללא פליטות מזהמים וללא צורך בתדלוק במשך עשרות שנים.

עם זאת, כדי שהיא תהפוך למציאות מסחרית, התעשייה נדרשת לעבור מודרניזציה רגולטורית (הסכמים בינלאומיים לרישוי ולכניסה חופשית של אוניות גרעיניות לנמלי מסחר ברחבי העולם).

זאת לצד פיתוח כורים מודולריים קטנים (SMRs) (שאינם עדיין) שיוזילו את עלויות ההקמה הראשוניות ויפשטו את התפעול והבטיחות.

שמח שהקישור הונח כאן. מה אומר המאמר?

אתגרים וחסמים למרות היתרונות הטכנולוגיים, ישנם מספר אתגרים משמעותיים ליישום מסחרי נרחב:

בלומנטל היה מנכ"ל כושל שבנה מונומנטים כושלים, כמו מסוע הגרעינים שלא בנוי לצרכי הנמל כמו שצריך.

הממונה על החדשנות רועי לא הביא לנמל שקל אחד מכול הסטרטאפים, הדבר היחיד שהוא עשה זה לדאוג לעצמו לנסיעות לרוב.

האדם נמצא יותר מחוץ לנמל ובנסיעות מאשר בנמל, אף סטרטאפ שהביא לא נכנס לעבודה ולא צלח להביא הכנסות לנמל, אפילו הפרויקט של צילום רכבי יבוא לבחינת נזקים בהובלה בירידתם מהאונייה לא צלח והמכולה זרוקה בשטח תופסת בעיקר אבק ולכלוך.

שוב יחצנות מביתו של שניידר. זה לא יביא עוד עבודה של מכולות/מטען כללי לנמל.

כפי שנאמר כורי היתוך - FUSION (התהליך האנרגטי שקיים בשמש וכוכבים לא ריאלי ב-50 השנים הבאות), לכן יש במאמר בלבול מושגים היתוך-ביקוע, ממש לא ברור.

כורי ביקוע - FISSION קיימים כבר 50 שנה, כיום בצוללות ובנושאות מטוסים אמריקאיות, כגון הג'ורג' וושינגטון שעגנה בוויטנאם בדרכה מהמפרץ הפרסי לארה"ב.

צוללות גרעיניות עוברות באופן שוטף במצרים ותעלות ליד מרכזי אוכלוסין.

ברור שנמל חיפה לא יגיב. לאף אחד לא איכפת שם (במיוחד להנהלה),

ועדים: תכניסו לראש שלכם שמה שהיה לא יהיה. החגיגה נגמרה.

שניידר, מה אתה רץ לחו"ל (על חשבון משלם המיסים), אין לך שום תרומה לנושא.