דרמה עם תחזית למימוש המשכים מעניינים נוספים הנוגעים לספנות ולנמלים. הנשיא החדש מתגלה כגמיש ומעשי בצד הגשמת חזונו הבסיסי.

תוספת "קטנה": נשיא פנמה גם נכנע לדרישתו של טראמפ, שבועיים בלבד לאחר הכתרתו של האחרון, לסגת מחתימתה המשמעותית של פנמה לתמיכה ושותפות בפרויקט "החגורה והדרך" - פרויקט הדגל של נשיא סין.

תוקף החתימה עד 2026 ומדובר על יציאה מוקדמת.

לכל ידידינו: ר"ח יגאל מאור זכה לפני יומיים בתואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה. נושא התזה המרתק: "פרויקט החגורה והדרך והשפעתו על ישראל".

אינני מתייחס למקרה הספציפי הזה. אני מנצל את אפשרות התגובה על מנת להביא לתשומת לב הקוראים כי היום במפרץ חיפה עוגנות קרוב ל30 אוניות מטען כללי עמוסות בברזל ולמעלה מ-10 אוניות מטען כללי באשדוד.

נדמה שהכל בסדר. חלק מהאוניות נמצא בהמתנה למעלה מ-3 שבועות!!!

התור התפעולי חייב לעדכן עצמו. אם יש רציפים ייעודיים ריקים היעוד שלהם חייב להשתנות. אני פונה להנהלות הנמלים אבל בעיקר לרספ"ן לתכנן גמישות בתור התפעולי.

כמובן גם בהקצאת ידיים עובדות. המצב הוא לדעתי בלתי נסבל גם בהיקפו (כמות האוניות) וגם במשך זמני ההמתנה.

ארה"ב מפיקה מספיק נפט לענות על כל צרכיה, אלא שהכמות אינה כל הסיפור. יש בגדול שני סוגי נפט גולמי: 1. "נפט מתוק עם פחות מ-0.42% גופרית, המכונה SWEET OIL. ו-2. "נפט חמוץ" SOUR OIL עם גופרית מעל הנ"ל.

באלסקה נמצא נפט חמוץ בינוני המופק בצפון המדינה ומוזרם מצפון אלסקה באיזור PRUDHOE BAY עד ל-VALDEZ בדרום אלסקה ומשם מיוצא למדינות שונות.

כל תעשיית הזיקוק בארה"ב נבנתה עד לשנות ה-90 של המאה הקודמת לזיקוק היבוא של הנפט הכבד המשמש לצרכים פנימיים כולל דלק רכבים.

בתחילת שנות האלפיים פיתחו את שיטת הפקת ה-SHALE OIL ממקורות פנימיים, שהוא דל גופרית, ועל כן דורש פחות זיקוק ומכאן יקר יותר.

יש אוניות שממתינות כבר מעל 24 שעות לכניסה כיוון שכל פעם דוחים אותן בגלל תור תפעולי. לא סביר ולא הגיוני שאנחנו מפסידים כל כך הרבה כסף ואת החברה לתעבורה ימית לא מעניין כלום.

חברה ביזיונית וקיקיונית. לתחקר את הדבר הזה ומהר. לא יתכן שחברה שלקחה על עצמה להיות מונופול לא יודעת לתת שירות ולא מחזיקה סירות פעילות.

אייל זלץ, שלומות.
ברוח טובה ובהומור.
אתה מביע גאווה לגבי היכולות של עובדי הנמל ומנהלי העבודה והשירות האיכותי.

אתה צודק לדעתי, שפועלי הנמל הם בעלי איכויות ויכולות. לגבי איכות השירות שלהם, יש לבדוק מול הלקוחות. לא מול אנשי הוועד.

האמירה שלך מזכירה לי את כול מאמני הספורט התחרותי ואת כול השחקנים כשהם מגיעים לפינת הראיונות בטלוויזיה/רדיו.

מהשנייה הראשונה הם מחפשים, בכול צורה שהיא, להשחיל ועדיף יותר מפעם אחת, את האמירות והפרגונים לגבי "הקהל המדהים הזה".

לתפיסתי: איכות, יכולת ומתן שירות מצוין, אמורים להיות מונחי יסוד בתודעת עובדי הנמלים ואמורים להיות מובנים מאליהם. אפשר בהחלט לשמוח בהם, אולם הם אינם אמורים להיות מקור לגאווה. שינוע מטענים היא מלאכתם. צפוי ורק טבעי שיהיו איכותיים בה.

לא צריך כרגע שום פעולה מיוחדת, פרט לנפילת האסימון אצל עובדי הנמלים לסוגיהם (פרטיים ובמיוחד ממשלתיים), שכדאי להם להיות יעילים - כשיבואו האוניות, והן יבואו, הן ודאי יטופלו היטב במקום הנוח והטוב להן - באשדוד או בחיפה, אצל כל מפעיל רציף שיקבלו אצלו שירות מהירו וטוב.

מעניין מה דעת אנשי הספנות: האם להצהרות טראמפ והעשיה שתתלווה להן על ידי הממשל האמריקאי, יהיו השלכות גם בתחום הזה?

קצת היסטוריה. מרסק, עד תחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת דגלה בשיטת ההובלה של "משטחים" כפי שהיה נהוג ברכבות באירופה. וכך בנתה אוניות מתאימות למסירה בשנת 70/71. כשהנהלת מרסק הבינה שטעתה, היא שינתה את ההזמנה לאוניות מכולה.

הם נכנסו באיחור למערכת הובלת המכולות, אבל הביאו את החידוש: הפלגה שבועית בדיוק של שעות. ההפלגה השבועית כבר מזמן עברה להיות נחלת הכלל.

מי שלא הבין זאת נעלם מהמפה. כפי שהמטען כתב, מרסק הביאו חידוש נוסף ואולי יעיל יותר מהקודם: DAILY MAERSK כאשר הפוקוס של השירות עובר ממועד ההפלגה (ETD) למשך זמן ההובלה (TT).

מהפכה ממש בחשיבה. בזמנו כתבתי שמה שיפיל את היוזמה הזו זו הרגולציה בנמלים שמחייבת את היצואן לאונייה ספציפית ומכאן ההשלכות על תוכניות העבודה של הנמלים, הביטוח וכד' שהם תהליכים מוטמעים די באופן אוטומטי.

OceanScore מההשקעות האחרונות של קרן theDOCK מתמקדת בפיתרון לחישוב, הסדרת ההתחייבויות בין בעלי האונות/מפעילי האוניות/בעלי המטען בהתאם לרגולציה החדשה.

אם אין אוניות כמו שכתוב בכתבה אחרת היום אז לא מפתיע שיש תפוקות גבוהות

תא"ל במי"ל מירי רגב, שרת התחבורה של מדינת ישראל.

השרה מירי רקב אשמה, היא מונעת מניצוצות היהלומים ולא מטובת המדינה. אינה מבינה דבר וחצי דבר בספנות ונמלים והם לא ממש מעניינים אותה. המצב בנמלים ובמיוחד בנמל אשדוד אינו טוב ויפה שעה אחת קודם שהנמלים יערכו עם כח אדם נוסף לגאות שתגיע.

בהמשך ארחיב על רכבים אוטונומיים

לגבי גוגל, היא חוקרת את תחום הנהיגה האוטונומית כבר 15 שנים, בשנת 2015 הציגו רכב אוטונומי ללא נהג, בלי הגה וללא דוושות המופעל כולו באופן אוטונומי.

זה היה רכב קטן הדומה לחיפושית של פולקסווגן, בערך בגודל של קיה פיקנטו. היא ממשיכה לפתח את התחום אך המערכת מורכבת על מכוניות אחרות כמו טויוטה פריוס.

לימאי שלום, בעולם מתוקן, המגמה היא להעביר עבודה מגורמים מוסדיים וחברות ממשלתיות לגורמים פרטיים שיתחרו על איכות העבודה ועל התעריפים.

גם בישראל כבר שולבה תפיסה זו מול מספר חברות ממשלתיות.

כול הנמלים בישראל, פרט לנמל אשדוד הם נמלים פרטיים. איכות השירות ועלותו היא לשיח מול בעלי הנמלים. נמל אשדוד הוא עדיין נמל ממשלתי.

לו הנהלת הנמל והגורמים שמעל ההנהלה היו רואים את טובת הלקוחות ואת טובת כלל תושבי המדינה, היו מגיעים לסיכומים נכונים עם עובדי ה-TOS.

ירון שלום.

דבריך נכונים ומדויקים. אפרט במעט. מיום הקמת נמלים, לנמלים היו מחלקות מנייה מובנים בארגון, מחלקות עתירות עובדים.

מחלקות אלו ניהלו את המנייה לצרכי הנמלים בלבד, אלא שהם לא העבירו את המידע לסוכני האוניות.

הצורך של הנמלים במנייה, מעבר לתיעוד המטענים שעברו בנמל ומצבם (נזקים), היה שונה מזה של סוכני האוניות. זאת בעיקר פילוח סוגי וכמויות המטענים על פי סוגים וכמויות שיתאימו להסכמי העבודה עם העובדים, לצורך חישובי נורמות ופרמיות בשכר. כאמור לחברות הספנות לא היה כול עניין במידע הזה.

באמצע שנות ה-50, בהסכם עם לשכת הספנות, ביטלו הנמלים את מחלקות המנייה שלהם (חיסכון כספי עצום). הנמלים סיכמו עם לשכת הספנות שהמנייה בעבור חברות הספנות תשמש גם את הנמלים. בתמורה זיכו הנמלים את סוכני האונייה ב-2.5% מדמי הניטול.

המנייה, כמחווה של שירות לחברות הספנות, סיפקה שירותים גם לנמלים ולא תוגמלה כלל בעבור התוספת. כשרפורמת התעריפים נכנסה לנמלים הם ביטלו, בצעד חד צדדי, את העברת העמלות לחברות הספנות. טענתם הייתה שבחישוב דמי הניטול לפי הרפורמה, הם כבר הביאו בחשבון סעיף זה.

הי זאב, אכן מאמר מפורט אולם פרט קטן נשכח ממנו:
כפי שהיה בעבר המנייה הייתה שירות שהנמל נתן ובשלב מסויים אכן עבר לסוכנים והנמלים בתמורה נתנו עמלות של 2.5% מדמי הניטול לסוכנים, ברפורמה בדמי הניטול הדבר הזה נפל.

היום נוצר מצב שבו הנמלים מחד דורשים שירותי מנייה לפחות באוניות מטען כללי וכמובן שדורשים גם את דוחות המנייה.

מאידך כאשר יש אי התאמה בין דחות המנייה ולבין דוחות של מנהל עבודה בעיקר לנושא המתנות, הנמל בוחר להשתמש בדוחות של מנהלי העבודה (מה שנקרא טופס 8).

בקיצור לטוב ולרע הסוכנים משלמים והנמלים נהנים משירות ללא תשלום.