המסקנה העיקרית העולה מהסקירה היא שהנעה גרעינית ימית היא אמנם טכנולוגיה בשלה, מוכחת ומנוסה מאוד בתחום הצבאי ובשוברות קרח, אך כניסתה לצי הסוחר המסחרי תלויה בפתרון מחסומים שאינם הנדסיים.
הטכנולוגיה מציעה יתרון תחרותי מובהק: הפלגה מהירה לטווחים עצומים ללא פליטות מזהמים וללא צורך בתדלוק במשך עשרות שנים.
עם זאת, כדי שהיא תהפוך למציאות מסחרית, התעשייה נדרשת לעבור מודרניזציה רגולטורית (הסכמים בינלאומיים לרישוי ולכניסה חופשית של אוניות גרעיניות לנמלי מסחר ברחבי העולם).
זאת לצד פיתוח כורים מודולריים קטנים (SMRs) (שאינם עדיין) שיוזילו את עלויות ההקמה הראשוניות ויפשטו את התפעול והבטיחות.
כל עוד רגולציית הנמלים העולמית וסוגיות הביטוח לא ייפתרו ברמה הגלובלית, האימוץ המסחרי יישאר מוגבל לפרויקטים ניסיוניים או ממשלתיים.