שמחתי להשתתף בכנס שנערך בביה"ס לקציני ים בעכו ושמטרתו הייתה לדון בדרכים להחיות את צי הסוחר הישראלי ומצבת כח האדם הישראלי שלו. תודה לד"ר זבה ואחרים שדיברו על מס תפוסה שימשוך בעלי אוניות לשים את האוניות שלהם בדגל או ברישום ישראלי. מי בעל האוניה שיסכים בדעה צלולה לקחת אוניה בדגל נוחות ולהפוך אותה לאוניה עם זיקה ישראלית מודגשת ובזאת להפוך אותן מטרה לחות'ים או לשביתות וחרמות של פועלי נמל פרו פלסטינים או לסירוב של חוכרים זרים לחכור אותן . גם אם הזיקה היא עקיפה , הבעיות הללו קיימות (תשאלו את רמי אונגר ואת זודיאק) . תודה גם לגיורא דש ולמקימי וועדת ההיגוי שמתפקידה לגבש דרכים ולשמר כח אדם ימי.
משחר ילדותי רציתי להיות ימאי ולא נזקקתי לשום וועדה או תמריצים , התנאים היו אז אחרים וכמוני היו אז מאות ואלפי צעירים ישראלים ששאפו להיות ימאים ועלו לים .
מיד נעמוד על ההבדלים בין אז והיום. התחלתי על שפת הירקון בימיה של הפועל ת"א. המשכתי בביה"ס לקציני ים ובגמר ביה"ס , ב1965 בחרתי להתגייס לחיל הים כחוגר ולעשות קריירה בצי הסוחר . בתחילת 1968 השתחררתי והתחלתי כקדט לפני קבלת דרגת קצין שלישי (תוך 3 חודשים ולא שנים) וב 1975 פיקדתי לראשונה על אוניית סוחר. בתור קצין שלישי הרווחתי פי 3-4 מחברי שחתמו קבע והיו קצינים בחיל הים או מחברי שעבדו בעבודות שונות בחוף. היום קצין שלישי זקוק להשלמת הכנסה והמשכורות בחיל הים ובחוף עלו בעוד שבים נשארו כמעט כשהיו . האוניות הפליגו אז בכל העולם ושהו בנמלים ימים ואפילו יותר. היום , צעירים אחרי צבא מסתובבים שנה או יותר ורואים עולם ואילו כל מה שהימאים רואים זה רק רציפי מכולות וגם זה לכמה שעות. כרב חובל, כשהגעתי לנמל היו השלטונות והסוכן נוהגים בי בכבוד וחברת הספנות הייתה מבקשת ממני לדרג את תיפקוד הסוכן. היום מרגע כניסת האונייה ועד רגע יציאתה, רב החובל טרוד בבירוקרטיה רגולטורית של הנמל ותקנות בין לאומיות , והשליח של סוכן האונייה , water clerk , שולח מייל ישירות לבעלי האונייה ומתלונן על תפקודו של רב החובל.
קצרה היריעה מתיאור כל ההבדלים בין אז והיום ומדוע צעירי ישראל והעולם המערבי לא נוהרים יותר לים . ועוד לא דיברנו על "צי ברזל" ומאיפה יבואו נתבים (יבואו מחיל הים או מהגוררות) ועוד סוגיות הקשורות לנושא , אבל עובדה אחת ברורה והיא, שכל מקצוע שעובר לעולם השלישי , בין אם זה טקסטיל או תעשיית פלדה או ימאות , מאבד את האטרקטיביות שלו לצעירי העולם המערבי , וחסרים היום גם קציני ים ורבי חובלים במדינות ים מסורתיות כמו סקנדינביה , גרמניה, אנגליה ועוד . כמי שמלווה את צי הסוחר שלנו מימי הזוהר שלו בשנות השישים עד התשעים , עם כ 180 אוניות ו 3-4,00 ימאים לעומת כ 80 קציני ים היום , מצער אותי מאוד לחשוב שחידוש צי הסוחר הישראלי אולי יתממש שנה אחרי ש"פולגת" יתחיל מחדש לתפור חליפות לרבי חובלים.
